החל משנת תש"ו (1946)  הרב דרוקמן נכנס לתנועת בני עקיבא שתלווה אותו לאורך כל חייו. הוא מתחיל להיות חניך בסניף שנפתח במוסד עלייה, משתתף באירועי הועידה השלישית ומאז משתתף בכל הוועידות במשך 70 שנה !!
בשנת תש"ז ששנתה השביעית של ישיבת כפר הרוא"ה הצטרף הרב לישיבה ולומד בה מספר חודשים. אבל עוזב כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועובד לתיכון מוריה בתל אביב ולאחר מכן לתיכון גב"ע.

בשנה זו  הרב דרוקמן מתחיל להיות פעיל בסניף רמת גן של בני עקיבא. מדריך בסניף ולאחר מכן מרכז אותו.

לאחר קום המדינה בשנת תש"ט (1950) מתחיל הרב לעבוד במזכירות ההנהלה הארצית של התנועה. בסוף אותה שנה מתגייס עם הגרעין הראשון של התנועה לשורות הנח"ל. לאחר טירונות יוצא לפרק הכשרה כקומונר (רכז) של שני סניפים בנתניה ובני ברק.

עם סיום שירותו הצבאי (1952)  חוזר הרב לעבוד בהנהלה הארצית ומרכז את פעילותו של שבט איתנים שחולל מהפכה תורנית בתנועה. בין חניכיו בסניף תל אביב היו מי שלימים יהיו הרבנים: זלמן ברוך מלמד, יעקב פילבר, צפניה דרורי, בנימין הרלינג, ידידיה כהן ושבתי זליקוביץ, השופטים דוד פרנקל וחיים פיזם, מנהיג המפד"ל זבולון המר ועוד.  

הרב נבחר כחבר ההנהלה הארצית ומאז ועד לפטירתו 70 שנה הוא חבר בה.
בשנים תשי"ג-תשי"ד ערך הרב את ביטאון התנועה – זרעים.

בשנת תשי"ד היה הרב שותף מרכזי בהקמת ישיבת ההסדר הראשונה, ישיבת כרם ביבנה. הרב מגייס את חניכיו משבט איתנים להקמת הישיבה.

בשנת 1955 יוצא הרב לשמש כשליח בתנועת בני עקיבא העולמית לצפון אמריקה לשליחות של שנתיים.

במקביל לשלל תפקידיו ופועלו במשך השנים הוסיף לכהן עד ליום פטירתו, במשך יותר משבעים שנה, בהנהלה הארצית של תנועת הנוער בני עקיבא.