פרשת 'מטות - מסעי'
הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
בפרשיות השבוע של השבת, מופיעה המצווה המיוחדת והגדולה של יישוב ארץ ישראל (במדבר לג, נא-נג): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם... וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ".
על פסוקים אלו כותב הרמב"ן: "על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ה'." כלומר, התורה מצווה אותנו לחיות בארץ, לשלוט בה וליישב אותה.
כאשר חושבים על מצווה זו, אנו מבינים כי מדובר על חידוש גדול ביותר! בכל שאר הדתות, להבדיל אלף-אלפי הבדלות, אין ציווי לגור על מקום מסויים בכדור הארץ. המאמינים של כל שאר הדתות יכולים לבחור לגור בכל פינה שהיא בעולם. מיוחדת היא תורת ישראל, המצווה על עם ישראל לחיות דווקא בארץ ישראל.
עלינו לנסות להבין מהי הסיבה לכך? מהו הערך המיוחד של החיים בארץ ישראל?
רבותינו מסבירים לנו (עיין ב"ח, אורח-חיים, ר"ח, ח') כי המציאות הגשמית של ארץ ישראל רוויה קדושה, עד כדי כך שאפילו אכילת פירות מארץ ישראל מקדשת ומרוממת את האדם האוכל אותם. בארץ ישראל המציאות הגשמית יונקת מהמציאות הרוחנית. הארץ יונקת מהשמים, והשמים מאירים בארץ. הפועל היוצא מקדושה זו הוא המצוות המיוחדות הקשורות לקרקע, אותן ניתן לקיים אך ורק בארץ ישראל.
היבט נוסף של קדושת ארץ ישראל הוא ההשגות הרוחניות שניתנות להשגה אך ורק בה. הנבואה, שמשמעותה קשר ישיר בין האדם לרבונו של עולם, תלויה בארץ ישראל (כוזרי, ב', י"ד)
המדרגות המופלאות הללו אינן גלויות לעין כל. לשם חשיפתן אנחנו זקוקים להכוונתה של התורה. הרב חרל"פ (מי מרום, ה') מסביר כי זו הייתה כוונתו של הקדוש ברוך הוא באומרו לאברהם אבינו (בראשית, י"ב, א'): "...לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", כיוון שבמבט ראשון העפר והאבנים של ארץ ישראל זהות לחלוטין לעפר ולאבנים שבארצות אחרות. "אע"פ שלמראה עינים נדמה כי ארץ ישראל היא ארץ ככל שאר הארצות, באמת לא כן הוא, כי אחרת היא לגמרי... ועל כן אמר לו הקב"ה: "לך-לך... אל הארץ אשר אראך", היינו שתלך לארץ כזאת שלא תוכל לראותה בעצמך, אלא אני אראה אותה לך".
אנחנו נמצאים בימי האבל על החורבן, ודווקא בימים אלו, בימי בין המצרים, תמיד נקראת פרשת מסעי, אשר כוללת את הנחמה הגדולה ביותר. הקדוש-ברוך-הוא אומר לנו בימי האבל: תתנחמו! לעומת האבל שהינו מציאות זמנית, התורה ומצוותיה הן נצחיות, וממילא ברור ומוחלט שיבוא היום ונשוב לקיים בצורה מלאה את מצוות יישוב ארץ ישראל. החורבן הוא זמני והגאולה מובטחת.
בדור שלנו זכינו לתחילתה של הגאולה – עם ישראל שב לארצו וזכה בה לתקומה מחודשת, ולנגד עינינו התרחש קיבוץ הגלויות המופלא. וכפי שזכינו לאתחלתא דגאולה, אנו מובטחים בעזרת ה' להשלמתה המלאה, במהרה בימינו אמן.
---
משפט לליד: בארץ ישראל המציאות הגשמית יונקת מהמציאות הרוחנית. הארץ יונקת מהשמים, והשמים מאירים בארץ.
להרחבות: https://www.youtube.com/watch?v=791yTU_bw2E
הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
בפרשיות השבוע של השבת, מופיעה המצווה המיוחדת והגדולה של יישוב ארץ ישראל (במדבר לג, נא-נג): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם... וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ".
על פסוקים אלו כותב הרמב"ן: "על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ה'." כלומר, התורה מצווה אותנו לחיות בארץ, לשלוט בה וליישב אותה.
כאשר חושבים על מצווה זו, אנו מבינים כי מדובר על חידוש גדול ביותר! בכל שאר הדתות, להבדיל אלף-אלפי הבדלות, אין ציווי לגור על מקום מסויים בכדור הארץ. המאמינים של כל שאר הדתות יכולים לבחור לגור בכל פינה שהיא בעולם. מיוחדת היא תורת ישראל, המצווה על עם ישראל לחיות דווקא בארץ ישראל.
עלינו לנסות להבין מהי הסיבה לכך? מהו הערך המיוחד של החיים בארץ ישראל?
רבותינו מסבירים לנו (עיין ב"ח, אורח-חיים, ר"ח, ח') כי המציאות הגשמית של ארץ ישראל רוויה קדושה, עד כדי כך שאפילו אכילת פירות מארץ ישראל מקדשת ומרוממת את האדם האוכל אותם. בארץ ישראל המציאות הגשמית יונקת מהמציאות הרוחנית. הארץ יונקת מהשמים, והשמים מאירים בארץ. הפועל היוצא מקדושה זו הוא המצוות המיוחדות הקשורות לקרקע, אותן ניתן לקיים אך ורק בארץ ישראל.
היבט נוסף של קדושת ארץ ישראל הוא ההשגות הרוחניות שניתנות להשגה אך ורק בה. הנבואה, שמשמעותה קשר ישיר בין האדם לרבונו של עולם, תלויה בארץ ישראל (כוזרי, ב', י"ד)
המדרגות המופלאות הללו אינן גלויות לעין כל. לשם חשיפתן אנחנו זקוקים להכוונתה של התורה. הרב חרל"פ (מי מרום, ה') מסביר כי זו הייתה כוונתו של הקדוש ברוך הוא באומרו לאברהם אבינו (בראשית, י"ב, א'): "...לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", כיוון שבמבט ראשון העפר והאבנים של ארץ ישראל זהות לחלוטין לעפר ולאבנים שבארצות אחרות. "אע"פ שלמראה עינים נדמה כי ארץ ישראל היא ארץ ככל שאר הארצות, באמת לא כן הוא, כי אחרת היא לגמרי... ועל כן אמר לו הקב"ה: "לך-לך... אל הארץ אשר אראך", היינו שתלך לארץ כזאת שלא תוכל לראותה בעצמך, אלא אני אראה אותה לך".
אנחנו נמצאים בימי האבל על החורבן, ודווקא בימים אלו, בימי בין המצרים, תמיד נקראת פרשת מסעי, אשר כוללת את הנחמה הגדולה ביותר. הקדוש-ברוך-הוא אומר לנו בימי האבל: תתנחמו! לעומת האבל שהינו מציאות זמנית, התורה ומצוותיה הן נצחיות, וממילא ברור ומוחלט שיבוא היום ונשוב לקיים בצורה מלאה את מצוות יישוב ארץ ישראל. החורבן הוא זמני והגאולה מובטחת.
בדור שלנו זכינו לתחילתה של הגאולה – עם ישראל שב לארצו וזכה בה לתקומה מחודשת, ולנגד עינינו התרחש קיבוץ הגלויות המופלא. וכפי שזכינו לאתחלתא דגאולה, אנו מובטחים בעזרת ה' להשלמתה המלאה, במהרה בימינו אמן.
---
משפט לליד: בארץ ישראל המציאות הגשמית יונקת מהמציאות הרוחנית. הארץ יונקת מהשמים, והשמים מאירים בארץ.
להרחבות: https://www.youtube.com/watch?v=791yTU_bw2E
