בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר
שירת "האזינו" הינה פרשייה מיוחדת במינה, המקפלת בתוכה את כל תולדות ישראל - מראשית ועד אחרית, וכך מהווה את תמצית ההיסטוריה של עם ישראל - מהגאולה הראשונה ועד הגאולה האחרונה, אשר בתהליכיה אנו זוכים לחיות.
ברצוננו להתמקד באחד הפסוקים הראשונים של השירה (ל"ב, ז'): "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ". התורה קוראת לנו לא לשפוט את המציאות על-פי ה'כאן ועכשיו', אלא להתבונן עליה בהסתכלות כללית, בפרספקטיבה רחבה.
כאשר אנו מתבוננים בימות עולם, בהיסטוריה האנושית, בשנות דור ודור, מתגלה לנגד עינינו הפלא הגדול ביותר בתולדות האנושות: עם ישראל, אשר ייחודו מתבטא בשלושה מישורים –
(א) מישור הקיום. קיומו של עם-ישראל הינו על-טבעי ממש. בהיסטוריה האנושית כל עם חי תקופה מסויימת, ולאחר מכן הוא יורד מעל במת ההיסטוריה. עמים מתים כפי שבני-אדם מתים. זכורות לנו אימפריות שלמות ששלטו על חלקי נרחבים של העולם, וכיום לא נותר מהן כל זכר– האימפריה הרומאית האדירה, האימפריה היוונית, האימפריה המצרית, כולן נעלמו כלא היו. לעומת כל אלו, ניצב עם קטנטן, שבמשך הדורות עשו הכל כדי להשמיד אותו – גזירות ורדיפות, צרות וייסורים, שחיטות ופוגרומים, ולמרות כל זאת עם ישראל חי! זהו פלא הקיום של עם ישראל. בדרך הטבע עם ישראל כבר מזמן היה צריך לעבור מהעולם, אך לא די שהוא ממשיך להתקיים, אלא שבדור בו אנו חיים הוא גם חזר אל ארצו וזכה לתקומה מחודשת.
(ב) מישור הכישרון. הכישרון היהודי המיוחד בולט בכל הדורות – החל מהנביאים, דרך כל הדורות כולם. ניתן להדגים את הדבר באמצעות 'פרס נובל', שנחשב לפרס האנושי הכלל-עולמי היוקרתי ביותר. כרבע ממקבלי פרס נובל מאז ייסודו הינם יהודים, אף-על-פי ששיעורם של היהודים מתוך כלל האנושות הוא פחות מרבע אחוז. גם המהפכנים, בכל תחומי המדע השונים בדור האחרון הם יהודים. בכל מקום ובכל פינה בולט באופן מיוחד הכישרון היהודי.
(ג) מישור ההשפעה. כפי שכבר אמרנו, לעומת האנושות כולה, עם ישראל הינו עם קטנטן, אך חרף כמותו המספרית המזערית, הוא הצליח להשפיע על האנושות כולה. אחת הדוגמאות הבולטות הינה ספר התנ"ך, אשר נדפס בכל שפה אפשרית, ונפוץ בכל פינה נידחת בעולם. בהשראתו נוסחו תפיסות עולם בין‑לאומיות ומתוכו צמחו הדתות המונותאיסטיות הגדולות, אשר חוללו מהפכות כבירות בעולם כולו.
אם כן, כאשר אנו מקיימים את " זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר", מתגלה העם המיוחד שבין העמים כולם, עם ישראל. אך מהו עניינו של העם הזה? מהו ייעודו? לשם מענה על שאלה זו ממשיכה התורה: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" – המסורת הישראלית, התורה והנבואה, מגלים לנו את משמעות ייחודה של האומה הישראלית.
לעם ישראל יש ייעוד גדול – לגלות את האמת האלוקית בעולם, לגלות את הטוב האלוקי בעולם, את השלום האמיתי לעמים כולם, ולהביא את הטוב והאושר האמיתי לכל האנושות כולה. על-מנת שייעוד זה יוכל להתקיים בשלמות, על עם ישראל לחיות בארצו כעם ריבוני, ולהתנהל שם על-פי תורה ומצוותיה.
בדורנו זכינו וחזרנו לארצנו, זכינו לתקומתה של מדינת ישראל, וכל זאת על-מנת למלא את הייעוד הגדול שהוטל עלינו על-ידי ההשגחה הא-לוהית. לפנינו עוד דרך ארוכה, אך עלינו להתמלא בכוחות, ולדעת שאנו נמצאים בעיצומו של תהליך, שבוודאי ילך ויתקדם לקראת הגשמתו השלימה. עלינו לפעול על-מנת להביא להגשמתה המלאה של תפילת הימים הנוראים - "לתקן עולם במלכות שדי, וכל בני בשר יקראו בשמך". מתוך כך נזכה, ובקרוב ממש - "כל הרשעה כולה כעשן תכלה... וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: 'ד' א־לוהי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה".
שירת "האזינו" הינה פרשייה מיוחדת במינה, המקפלת בתוכה את כל תולדות ישראל - מראשית ועד אחרית, וכך מהווה את תמצית ההיסטוריה של עם ישראל - מהגאולה הראשונה ועד הגאולה האחרונה, אשר בתהליכיה אנו זוכים לחיות.
ברצוננו להתמקד באחד הפסוקים הראשונים של השירה (ל"ב, ז'): "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ". התורה קוראת לנו לא לשפוט את המציאות על-פי ה'כאן ועכשיו', אלא להתבונן עליה בהסתכלות כללית, בפרספקטיבה רחבה.
כאשר אנו מתבוננים בימות עולם, בהיסטוריה האנושית, בשנות דור ודור, מתגלה לנגד עינינו הפלא הגדול ביותר בתולדות האנושות: עם ישראל, אשר ייחודו מתבטא בשלושה מישורים –
(א) מישור הקיום. קיומו של עם-ישראל הינו על-טבעי ממש. בהיסטוריה האנושית כל עם חי תקופה מסויימת, ולאחר מכן הוא יורד מעל במת ההיסטוריה. עמים מתים כפי שבני-אדם מתים. זכורות לנו אימפריות שלמות ששלטו על חלקי נרחבים של העולם, וכיום לא נותר מהן כל זכר– האימפריה הרומאית האדירה, האימפריה היוונית, האימפריה המצרית, כולן נעלמו כלא היו. לעומת כל אלו, ניצב עם קטנטן, שבמשך הדורות עשו הכל כדי להשמיד אותו – גזירות ורדיפות, צרות וייסורים, שחיטות ופוגרומים, ולמרות כל זאת עם ישראל חי! זהו פלא הקיום של עם ישראל. בדרך הטבע עם ישראל כבר מזמן היה צריך לעבור מהעולם, אך לא די שהוא ממשיך להתקיים, אלא שבדור בו אנו חיים הוא גם חזר אל ארצו וזכה לתקומה מחודשת.
(ב) מישור הכישרון. הכישרון היהודי המיוחד בולט בכל הדורות – החל מהנביאים, דרך כל הדורות כולם. ניתן להדגים את הדבר באמצעות 'פרס נובל', שנחשב לפרס האנושי הכלל-עולמי היוקרתי ביותר. כרבע ממקבלי פרס נובל מאז ייסודו הינם יהודים, אף-על-פי ששיעורם של היהודים מתוך כלל האנושות הוא פחות מרבע אחוז. גם המהפכנים, בכל תחומי המדע השונים בדור האחרון הם יהודים. בכל מקום ובכל פינה בולט באופן מיוחד הכישרון היהודי.
(ג) מישור ההשפעה. כפי שכבר אמרנו, לעומת האנושות כולה, עם ישראל הינו עם קטנטן, אך חרף כמותו המספרית המזערית, הוא הצליח להשפיע על האנושות כולה. אחת הדוגמאות הבולטות הינה ספר התנ"ך, אשר נדפס בכל שפה אפשרית, ונפוץ בכל פינה נידחת בעולם. בהשראתו נוסחו תפיסות עולם בין‑לאומיות ומתוכו צמחו הדתות המונותאיסטיות הגדולות, אשר חוללו מהפכות כבירות בעולם כולו.
אם כן, כאשר אנו מקיימים את " זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר", מתגלה העם המיוחד שבין העמים כולם, עם ישראל. אך מהו עניינו של העם הזה? מהו ייעודו? לשם מענה על שאלה זו ממשיכה התורה: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" – המסורת הישראלית, התורה והנבואה, מגלים לנו את משמעות ייחודה של האומה הישראלית.
לעם ישראל יש ייעוד גדול – לגלות את האמת האלוקית בעולם, לגלות את הטוב האלוקי בעולם, את השלום האמיתי לעמים כולם, ולהביא את הטוב והאושר האמיתי לכל האנושות כולה. על-מנת שייעוד זה יוכל להתקיים בשלמות, על עם ישראל לחיות בארצו כעם ריבוני, ולהתנהל שם על-פי תורה ומצוותיה.
בדורנו זכינו וחזרנו לארצנו, זכינו לתקומתה של מדינת ישראל, וכל זאת על-מנת למלא את הייעוד הגדול שהוטל עלינו על-ידי ההשגחה הא-לוהית. לפנינו עוד דרך ארוכה, אך עלינו להתמלא בכוחות, ולדעת שאנו נמצאים בעיצומו של תהליך, שבוודאי ילך ויתקדם לקראת הגשמתו השלימה. עלינו לפעול על-מנת להביא להגשמתה המלאה של תפילת הימים הנוראים - "לתקן עולם במלכות שדי, וכל בני בשר יקראו בשמך". מתוך כך נזכה, ובקרוב ממש - "כל הרשעה כולה כעשן תכלה... וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: 'ד' א־לוהי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה".
