התורה מחנכת אותנו לשלמות בכל המובנים, במחשבה דיבור ומעשה
עשרת הדיברות – הדרכת האדם כולו
במרכזה של פרשת יתרו, נמצאת ההתגלות האדירה, החד-פעמית, של ריבונו של עולם אל בני ישראל. הקדוש ברוך הוא יורד על הר סיני, ומצווה אותנו את עשרת הדברות. בעשרת הדברים הללו מודגשת כוונת התורה באופן כללי: הדרכת האדם כולו, על כל רבדיו וחלקיו.
ראשית, כפי שתרי"ג המצוות מחולקות למצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, כך גם בעשרת הדיברות, ה'לוח' הראשון מוקדש לבין אדם למקום, והשני לבין אדם לחברו. בנוסף, תרי"ג המצוות מדריכות את האדם כולו, כלומר, התורה איננה מורה לנו רק איזה מעשים עלינו לעשות ומאיזה מעשים להימנע, אלא גם מדריכה אותנו ביחס לדיבורנו ומחשבותינו. התורה מחנכת אותנו לשלמות בכל המובנים. הדרכה כוללת זו באה לידי ביטוי מיוחד בעשרת הדברות.
שתי הדיברות הראשונות בלוח הראשון הם: "אנוכי" ו"לא יהיה לך", כלומר עיקר עניינם הוא האמונה שנמצאת בלב ובמחשבה. הדיבר השלישי הוא "לא תישא" שמתייחס אל הדיבור, ושני הדיברות שאחריו, "זכור את יום השבת" ו"כבד את אביך ואת אימך" מתייחסות למעשים. יש כאן הדרכה אלוקית שמתייחסת לאדם כולו, למחשבתו, לדיבורו, ולמעשיו של האדם. כך גם בלוח השני; "לא תרצח", "לא תנאף", ו"לא תגנוב" הן מצוות הנוגעות למעשים' הדיבר שאחריו עוסק בדיבור: "לא תענה ברעך עד שקר", והדיבר האחרון שבעשרת הדיברות מתייחס למחשבה: "לא תחמוד".
אם נתבונן, נשים לב כי לעומת המצוות שבין אדם למקום, שם התחילה התורה בעניינים הנוגעים למחשבה, המשיכה בדיבור, וסיימה במעשה, במצוות שבין אדם לחברו הסדר הפוך: ראשית המעשה, לאחר מכן הדיבור, וְכַלֵּה במחשבה. בדברים אלו יש מסר חשוב ביותר. כל אדם מבין שעניינים שבין אדם למקום קשורים לאמונה, דהיינו למחשבה, אך היהדות מחדשת שאין די באמונה בלב. על האמונה להתבטא לא רק בדיבורו של האדם מישראל אלא אף במעשיו. גם בלוח השני מודגש חידושה של תורתנו; העובדה שאין לפגוע בחבר במעשים היא דבר מובן, פשוט. אך התורה לא מסתפקת בכך ומורה כי עלינו להישמר מפגיעה בזולת גם בדיבור, ואפילו במחשבה.
חוקים אנושיים קובעים לאדם מה לעשות, ולכל היותר מה לומר. תורתנו האלוקית מכוונת את האדם כולו לחיי קדושה וטהרה, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, במחשבה דיבור ומעשה.
---ראשית, כפי שתרי"ג המצוות מחולקות למצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, כך גם בעשרת הדיברות, ה'לוח' הראשון מוקדש לבין אדם למקום, והשני לבין אדם לחברו. בנוסף, תרי"ג המצוות מדריכות את האדם כולו, כלומר, התורה איננה מורה לנו רק איזה מעשים עלינו לעשות ומאיזה מעשים להימנע, אלא גם מדריכה אותנו ביחס לדיבורנו ומחשבותינו. התורה מחנכת אותנו לשלמות בכל המובנים. הדרכה כוללת זו באה לידי ביטוי מיוחד בעשרת הדברות.
שתי הדיברות הראשונות בלוח הראשון הם: "אנוכי" ו"לא יהיה לך", כלומר עיקר עניינם הוא האמונה שנמצאת בלב ובמחשבה. הדיבר השלישי הוא "לא תישא" שמתייחס אל הדיבור, ושני הדיברות שאחריו, "זכור את יום השבת" ו"כבד את אביך ואת אימך" מתייחסות למעשים. יש כאן הדרכה אלוקית שמתייחסת לאדם כולו, למחשבתו, לדיבורו, ולמעשיו של האדם. כך גם בלוח השני; "לא תרצח", "לא תנאף", ו"לא תגנוב" הן מצוות הנוגעות למעשים' הדיבר שאחריו עוסק בדיבור: "לא תענה ברעך עד שקר", והדיבר האחרון שבעשרת הדיברות מתייחס למחשבה: "לא תחמוד".
אם נתבונן, נשים לב כי לעומת המצוות שבין אדם למקום, שם התחילה התורה בעניינים הנוגעים למחשבה, המשיכה בדיבור, וסיימה במעשה, במצוות שבין אדם לחברו הסדר הפוך: ראשית המעשה, לאחר מכן הדיבור, וְכַלֵּה במחשבה. בדברים אלו יש מסר חשוב ביותר. כל אדם מבין שעניינים שבין אדם למקום קשורים לאמונה, דהיינו למחשבה, אך היהדות מחדשת שאין די באמונה בלב. על האמונה להתבטא לא רק בדיבורו של האדם מישראל אלא אף במעשיו. גם בלוח השני מודגש חידושה של תורתנו; העובדה שאין לפגוע בחבר במעשים היא דבר מובן, פשוט. אך התורה לא מסתפקת בכך ומורה כי עלינו להישמר מפגיעה בזולת גם בדיבור, ואפילו במחשבה.
חוקים אנושיים קובעים לאדם מה לעשות, ולכל היותר מה לומר. תורתנו האלוקית מכוונת את האדם כולו לחיי קדושה וטהרה, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, במחשבה דיבור ומעשה.
חידות לילדים
1. איזו דרך להכרת ה' התחדשה בפרשת השבוע?
2. כיצד הגיע אברהם אבינו בתחילת דרכו להכרה בה'?
3. כיצד התחזקה אמונתו של אברהם אחר כך?
חידה ל"מיטיב לכת"...
הַאִם תֵּדַע לוֹמַר – מִנְיַן אֱמוּנָתְךָ?כֵּיצַד אֵלֶיךָ בָּאָה – וּמָה מְקוֹר דָּתְךָ?
וְכִי סָבְךָ קִבֵּל – אוֹ שֶׁאַחֵר אוֹתוֹ הֵמִיר,
הַאִם אִיְּמוּ עָלָיו – אוֹ שֶׁרָצָה הוּא לְהַחְמִיר?
וְזֶרַע הָאָבוֹת – מָה מְקוֹר דָּתָם?
הֵיכָן הִיא מַתְחִילָה – וּמָה אֱמוּנָתָם?
1. מהו ההבדל ההיסטורי בין מקור האמונה היהודית – לזה של אמונת שאר הדתות?
2. מדוע עדיפה מסורת המבוססת על עם שלם – ממסורת המבוססת על יחידים?
